שיחת ?R U OK עם בני ובנות נוער

גיל ההתבגרות מאתגר את כולנו – הורים ומתבגרים כאחד, אבל יש דרך להפוך את התקופה הזו למסע משותף ומעצים. במילה אחת: תקשורת.
הכל מתחיל ונגמר בתקשורת, ושיח פתוח עם המתבגרים והמתבגרות שלנו הוא המפתח להכל.  

למה תקשורת כל כך חשובה?

  • מאפשרת למתבגרים להרגיש בנוח לפנות אלינו בכל מצב, כשטוב וגם כשרע
  • מעודדת פתיחות ושיתוף
  • מחזקת את הקשר ובונה אמון הדדי
  • מאפשרת אווירה טובה ורגועה יותר בבית
  • מסייעת במניעת קונפליקטים
  • מייצרת חיבורים ומסייעת בהתמודדות עם אתגרים
שיחת r u ok עם בני נוער

איך לעשות שיחת R U OK? עם המתבגרים והמתבגרות שלנו?

רגע לפני שמתחילים, זוכרים שכל אחד מהצדדים מביא איתו עולם שלם של ערכים, מחשבות, אמונות ושכולנו שונים. לא נמנעים משיחה כי חושבים או חוששים שהם יסרבו. גם אם הם עונים בצורה לא נעימה או לא משתפים פעולה, לא נבהלים או נעלבים וממשיכים להתעקש על הקשר. על אחת כמה וכמה אם אתם מרגישים שעובר עליהם משהו והם חווים קושי או מצוקה.

מצאו את הזמן הנכון לשיחה
גם לנו כהורים לא תמיד מתאים לדבר ולשתף, והדבר נכון גם לגבי בני ובנות נוער. אל תתפרצו אליהם לחדר ותדרשו לדבר, ואל תכריחו אותם לכבות את הטלפון הנייד או להפסיק לעשות מה שהם עושים רק כי החלטתם שאתם רוצים לנהל איתם שיחה. כבדו את הפרטיות שלהם ובדקו איתם מה הזמן שהכי נוח להם לדבר ואיפה.

הניחו את הנייד בצד
תהיו שם בשבילם ב-100% ובמלוא תשומת הלב. שימו רגע בצד מיילים, עבודה, רשתות חברתיות, חדשות, וכל דבר אחר שמסיח את דעתכם. מגיע להם.

צרו אווירה בטוחה ושיתופית
בין אם זה במילים ובין אם במעשים – חשבו שתיצרו בבית אווירה נעימה לשיח בריא. אם הנער או הנערה שלכם לא רוצים לדבר, אל תכריחו אותם, כי אי אפשר באמת לגרום למישהו לשתף בכוח. דאגו להזכיר להם כל הזמן:   "אנחנו אוהבים אותך, ואנחנו כאן בשבילך".

תקשיבו באמת
לפעמים, הם רק רוצים לפרוק, ובמקרה כזה אין דבר יותר מעצבן מעצות או משפטים כמו "היית יכול לעשות..", "חבל שלא אמרת..". גם ככה הם שיפוטיים כלפי עצמם, מודדים כל מילה שיוצאת להם מהפה ומלאי ביקורת עצמית על דברים שעשו – שלפעמים קשה להם לשמוע ביקורת גם ממקור חיצוני. אז אם הם כבר מרגישים בנוח לפנות אליכם ולשתף – פשוט תהיו שם, תנו להם לדבר ותקשיבו.

תשאלו שאלות פתוחות
למתבגרים גם ככה יש נטייה לענות תשובות קצרות ולהתחמק משיחות. כדי לא להיתקע כשאתם מנהלים איתם שיחת ?  R U OK- נסו לדובב אותם ולשאול שאלות פתוחות שייצרו שיח. למשל במקום לשאול: "אתה ו-X עדיין בקשר?" תשאלו "מה שלום X? לא ראיתי אותו הרבה אצלנו בזמן האחרון".

הימנעו משיפוטיות וביקורת

כשאתם מדברים עם המתבגר.ת נסו לא לשפוט ולבקר אותם על החלטות שקיבלו ולא נראות לכם או על דברים שאמרו או עשו. נסו להיות מכילים עד כמה שאפשר, והדגישו בפניהם שהם תמיד יכולים לפנות אליכם, לא משנה מה.

תשתפו
אם אתם רוצים שהילד.ה שלכם ירגישו בנוח לספר לכם מה הם עוברים, שתפו אותם גם אתם בניסיון ובחוויות שלכם ובמה שאתם מרגישים ועוברים. למדו אותם כך שהם לא הראשונים שעוברים את גיל ההתבגרות ונתקלים בקושי או מצוקה, ושזה טבעי לפחד/לקנא/לכעוס/ לריב עם חברים.

תאפשרו להם לטעות
אתם יכולים לייעץ, אבל הפתרונות בידם. זכרו שאתם זה לא הילדים שלכם. תאפשרו להם לטעות, לנסות, להתנסות. אתם יכולים לשתף מהניסיון שלכם, אבל בסוף הם אלו שההחלטה בידם, גם אם היא נוגדת את דעתכם. קבלו את הבחירה שלהם ואת שיקול הדעת. רק כך הם ילמדו וגם יסמכו עליכם.

רק מילה טובה
לפעמים כל מה שהמתבגר.ת שלנו זקוק.ה לו הוא מילה טובה: חיזוק, עידוד, טפיחה על השכם על מאמץ, גם ברגעים "הלא צפויים” ביום יום. הכוח של מילה טובה הוא עצום, במיוחד בגיל ההתבגרות. זה לא חייב להיות אחרי הישג גדול או ציון מעולה, אלא דווקא ברגעי השגרה, כשהם מסדרים את החדר בלי שביקשנו או מתמודדים עם אתגר קטן. זה הזמן להראות להם שאנחנו רואים אותם. אפשר לומר: "אני מעריך את הדרך שבה התמודדת עם המצב" או "שמתי לב שהשקעת מאמץ בעבודה הזאת".

אנחנו כאן בשבילכם
שדרו למתבגרים ולמתבגרות שלכם שאתם כאן עבורם בכל מצב, ושהבית הוא המקום הבטוח עבורם. המקום שבו הם יכולים לדבר ולשתף על ה-כ-ל, גם את הדברים הפחות טובים ונעימים. חשוב להזכיר להם כל הזמן שאתם כאן עבורם בכל רגע.

כוונו אותם לעזרה מקצועית במידת הצורך

אם הצלחתם לנהל שיחה משמעותית והמתבגר.ת שיתפו אתכם בקושי רגשי או משבר, ואם אתם מזהים סימנים שמדאיגים אתכם כמו הסתגרות בחדר לשעות ארוכות, התפרצויות זעם, הימנעות מהשתתפות באירועים חברתיים, שינויים קיצוניים במצבי רוח וירידה בתפקוד הכללי בחברה ובבית הספר – אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. מידע בנושא תוכלו למצוא כאן: מצאו עזרה – מידע והכוונה של מומחים>