איך לתמוך בעמיתים לעבודה – מדריך ?R U OK למקומות עבודה

נתחיל מהסוף – תרבות העבודה בישראל קיצונית. הישראלים נוטים לעבוד שעות רבות יותר בממוצע בהשוואה למדינות אחרות, כולל מדינות ה-OECD, נאלצים לעמוד ביעדים וסטנדרטים מאתגרים, לעיתים לענות למיילים ושיחות לאחר שעות העבודה, ומתמודדים עם ימי חופש מרובים לילדים שלא תואמים לחופשים של ההורים (בלשון המעטה). על כל זה תוסיפו את המצב הביטחוני מאז ה-7 באוקטובר, את המלחמה המתמשכת, לחץ, טילים ואזעקות לסירוגין – פלא שאנחנו מסיימים כל יום עם הלשון בחוץ?

החדשות הטובות הן שלכל מטבע יש שני צדדים – ולא הכל רע. השעות הארוכות שאנחנו מבלים יחד הופכות את מקום העבודה שלנו לסוג של משפחה שניה. כן זה כולל גם את הקרובים המבאסים, אבל גם את אלו שאנחנו נהנים בחברתם.

ולמה עשינו את כל ההקדמה הזאת? כדי להגיד לכם שאתם חייבים לשים לב אחד לשנייה. כי כמו במשפחה, כשמישהו לא בסדר – אנחנו שמים לב. במיוחד עכשיו, כשכולנו לא במצב הכי טוב שיכול להיות.

בואו נלמד צעד אחר צעד, איך לזהות כשמישהו צריך עזרה, ואיך לעשות לו שיחת ?R U OK ולהראות שאתם שם, בצורה שמותאמת לחיים בסביבת העבודה שלכם ובלי שזה יהיה מביך.

איך מזהים סימני מצוקה?

יש דברים שקל לשים לב אליהם כשאתם עובדים יחד כל יום. מישהו שתמיד היה הראשון להגיע פתאום מגיע באיחור? הוא מעדיף לשקוע בעבודה? הוא פחות מתערב בשיחות? אולי הוא עייף יותר או נראה מתוח?

לפעמים אלו דברים שיותר קשה להבחין בהם: מישהי שתמיד הייתה חברותית פתאום שקטה, או מישהי שאהבה להתלונן על הכל פתאום לא אומרת כלום. כשמישהו מתנהג שונה מהרגיל, זה בדרך כלל אומר שמשהו קורה.

עוד גורם שאנחנו צריכים לקחת בחשבון הוא מילואים. מי שחזר.ה משירות מילואים, שבן.ת הזוג שלו או הילד.ה במילואים – כל אלה יכולים להשפיע וכדאי לשים לב יותר מהרגיל. כמובן שהשפעת האירועים בשנה וחצי האחרונות – אובדן, שכול, פינוי מהבית או ממקום המגורים וכדומה, צריכים להילקח בחשבון.

איך מתחילים שיחה כזאת?

הדבר הכי חשוב הוא לא להפוך את הסיטואציה לפורמלית או מלחיצה. אם אתם רואים שמישהו נראה עצוב או מהורהר, אתם יכולים לפנות אליו כשאתם בהפסקת אוכל או כשאתם יוצאים יחד מפגישה ויש לכם זמן פנוי. זה לא צריך להיות במשרד או בשיחה מתוכננת.

אתם יכולים להגיד למשל –  "אני מרגישה שאתה עובר תקופה לא קלה, הכל בסדר?" או "שמתי לב שאתה קצת לא עצמך, הכל טוב?", אפשר גם להזכיר משהו ספציפי: "ראיתי שאת עייפה בזמן האחרון, רוצה לדבר?".

תראו שאתם שמים לב ושאכפת לכם. אם הם אומרים "הכל בסדר", זה גם בסדר. לפחות הם יודעים שיש להם למי לפנות.

איך מקשיבים נכון?

כשמישהו מתחיל לדבר, התפקיד שלכם הוא להקשיב. זה לא הזמן להציע פתרונות או לספר על הקשיים שלכם.  אל תגידו "זה יעבור" או "יש אנשים במצב יותר קשה" – זה לא עוזר.

במקום זה, תראו שאתם מבינים: "זה נשמע ממש קשה", "אני מבין למה זה מרגיש ככה", או "איך אתה מתמודד עם זה?". תשובות כאלה מעודדות את מי שמולכם להמשיך לדבר ומראות שאתם באמת מעוניינים לשמוע.

יש אנשים שצריכים זמן לחשוב לפני שהם עונים, זה בסדר שתהיה שתיקה כמה רגעים. לא צריך למלא כל רגע בדיבור.

איך עוזרים בצורה מעשית?

אחרי שהקשבתם, אפשר לשאול איך הם חושבים שאפשר לעזור. לפעמים מה שהם צריכים זה פשוט מישהו לדבר איתו, ולפעמים הם צריכים עזרה ממשית.

אם הם מתמודדים עם עומס בעבודה, אולי אפשר לעזור עם משימות, אם אתם יכולים. אם הם מודאגים מהמצב הכללי, אולי יעזור לצאת יחד לקפה ולדבר על דברים אחרים.

לפעמים הם צריכים עזרה מקצועית. במקרה כזה אתם יכולים למצוא כאן מידע על עזרה מקצועית וגורמים שיכולים לסייע: מצאו עזרה – מידע והכוונה של מומחים